תמיד הרגשתי שיש בי משהו שונה מכולן. שאני לא ״בת״.

הלכתי מכות בגן וביסודי (אפילו פתחתי את הגבה כשהלכתי מכות בגן).

הייתי ממש טובה בכדורגל.

שנאתי לשחק בבובות, ולצייר..בהחלט נכשלתי בגן בתחום הזה.

לא רציתי להתחתן, לא רציתי ילדים-כל ההריון והלידה היו מעוררים בי בחילה.

צמד המילים ״העצמה נשית״-היה עושה לי גירודים בכל הגוף.

עברתי מסע ארוך, מלא בשאלות, תהיות סביב הנשיות שלי-כי..אני לא ״בת״.

היום, אני מודה בכל רגע נתון על היותי אישה, אני שלמה עם עצמי,

ועם הנשיות שלי.

 

אני אוהבת להיות חזקה. מאוד אהבתי להרגיש את העוצמה שבגוף שלי.

הספורט לעולם יהיה חלק ממני-התחלתי בהתעמלות מכשירים ואחר כך כמדריכה,

קצינת כושר בצבא.

הקמתי וניהלתי מועדון לאימונים פונקציונאליים לילדים ונוער במשך 9 שנים.

על חורף בשלג כשסנובורד מחובר לי לרגליים קשה לי מאוד לוותר.

עם הגלישת גלים יש לי רומן ארוך, שמלא בעליות ומורדות.

אפילו השתתפתי בעונה הראשונה בנינג׳ה ישראל, וב2021 הייתי מקום רביעי בתחרות הקרוספיט הישראלית.

 

אנשים תמיד עניינו אותי, קבוצות במיוחד.

תנועת הנוער ״בני המושבים״ הייתה הבסיס וההתחלה להדרכת קבוצות.

ההדרכה בעולמות הספורט-התעמלות מכשירים, קרוספיט-ילדים ונוער תמיד מילאו אותי,

ואם יש משהו שלא וויתרתי עליו באימונים שהייתי מעבירה-זה לדאוג שיהיה ערך מוסף-שיהיה חיבור לאני הפנימי בתוך כל הפיזיות.

בשנים האחרונות אני מובילה קבוצות בעמותה הנהדרת שהפכה לי לבית ״הגל שלי״. שם אני עובדת עם אוכלוסיות מורכבות- משתתפי נובה והמסיבות, לוחמות ותומכות לחימה, נערות וצעירות עם פוסט טראומה מורכבת, נערות בסיכון, לוחמות ותומכות לחימה ועוד. בנוסף, אני המלווה הרגשית של הקומונה של העמותה.

במעגלי הנשים שאני מנחה אני פוגשת נשים אמיצות, שמוכנות לפתוח את ליבן-פשוט ממלא לי את הלב.

​

מרד היה חלק בלתי נפרד ממני.

היום, המרד שלי מתבטא בזה שאני אוהבת לדבר על מה שלא נוטים לדבר עליו.

עולם המיניות מרתק אותי, וחשוב לי לדבר עליו עם מי שאני נפגשת איתו.ה בשיחות נפש, ובסדנאות שאני מנחה למיניות בריאה והגנה עצמית לנעריםות.

בנוסף, אני חושבת שלמסעות בעולם הפסיכדליה יש משמעות אדירה על היומיום שלנו, הכנה ועיבוד החוויות, חשוב בעיניי יותר מהמסע עצמו.